Collected from HeArukh Eiruvin 54b – הערוך על סדר הש"ס ערובין נד:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

כׇּל זְמַן שֶׁאָדָם מְמַשְׁמֵשׁ בָּהּ מוֹצֵא בָּהּ תְּאֵנִים אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כׇּל זְמַן שֶׁאָדָם הוֹגֶה בָּהֶן מוֹצֵא בָּהֶן טַעַם. א״ראָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי מַאי דִּכְתִיב {משלי ה׳:י״ט} אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן וְגוֹ׳ לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה לְאַיֶּלֶת לוֹמַר לָךְ מָה אַיָּלָה רַחְמָהּ צַר וַחֲבִיבָה עַל בּוֹעֲלָהּ כׇּל שָׁעָה וְשָׁעָה כְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה אַף דִּבְרֵי תוֹרָה חֲבִיבִין עַל לוֹמְדֵיהֶן כׇּל שָׁעָה וְשָׁעָה כְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה. וְיַעֲלַת חֵן שֶׁמַּעֲלָת חֵן עַל לוֹמְדֶיהָ דַּדֶּיהָ יְרַוּוּךָ בְכׇל עֵת לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה כְּדַד מָה דַּד זֶה כׇּל זְמַן שֶׁהַתִּינוֹק מְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ מוֹצֵא בּוֹ חָלָב אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כׇּל זְמַן שֶׁאָדָם הוֹגֶה בָּהֶן מוֹצֵא בָּהֶן טַעַם. בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָּמִיד כְּגוֹן רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר) בֶּן פְּדָת אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר) שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּשּׁוּק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל צִיפּוֹרִי וּסְדִינוֹ מוּטָל בַּשּׁוּק הָעֶלְיוֹן שֶׁל צִיפּוֹרִי (תַּנְיָא) א״ראָמַר רַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר פַּעַם אַחַת בָּא אָדָם לִיטְּלוֹ וּמָצָא בּוֹ שָׂרָף. תָּנָא דְּבֵי רַב עָנָן מַאי דִּכְתִיב {שופטים ה׳:י׳} רוֹכְבֵי אֲתוֹנוֹת צְחוֹרוֹת יוֹשְׁבֵי עַל מִדִּין [וְהוֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ שִׂיחוּ] רוֹכְבַי אֲתוֹנוֹת אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּהַלְּכִין מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה לִלְמוֹד (בּוֹ) תּוֹרָה צְחוֹרוֹת שֶׁעוֹשִׂין אוֹתָהּ כְּצָהֳרַיִם יוֹשְׁבֵי עַל מִדִּין שֶׁדָּנִין דִּין אֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ וְהוֹלְכֵי אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִקְרָא עַל דֶּרֶךְ אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה שִׂיחוּ אֵלּוּ בַּעֲלֵי תַלְמוּד שֶׁכׇּל שִׂיחָתָן דִּבְרֵי תוֹרָה. אָמַר רַב שֵׁיזְבִי מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מַאי דִּכְתִיב {משלי י״ב:כ״ז} לֹא יַחֲרוֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ לֹא יִחְיֶה וְלֹא יַאֲרִיךְ יָמִים צַיָּיד הָרַמַּאי. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר צַיָּיד הָרַמַּאי יַחֲרוֹךְ. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר מָשָׁל לְצַיָּיד שֶׁצָּד צִפֳּרִים אִם רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מְשַׁבֵּר כְּנָפָיו מִשְׁתַּמֵּר וְאִם לָאו אֵין מִשְׁתַּמֵּר. אָמַר (רַבָּה) אָמַר רַב סְחוֹרָה אָמַר רַב הוּנָא מַאי דִּכְתִיב {משלי י״ג:י״א} הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט וְקוֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה אִם עוֹשֶׂה אָדָם תּוֹרָתוֹ חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת מִתְמַעֵט וְאִם לָאו קוֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה. אָמַר (רַבָּה) יָדְעִי רַבָּנַן לְהָא מִלְּתָא וְעָבְרִי עֲלַהּ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אֲנָא עֲבַדְתַּהּ וְאִיקַּיַּים בִּידַאי.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן כֵּיצַד סֵדֶר מִשְׁנָה מֹשֶׁה לָמַד מִפִּי הַגְּבוּרָה נִכְנַס אַהֲרֹן וְשָׁנָה לוֹ מֹשֶׁה פִּירְקוֹ נִסְתַּלֵּק אַהֲרֹן וְיָשַׁב לִשְׂמֹאל מֹשֶׁה נִכְנְסוּ בָּנָיו וְשָׁנָה לָהֶן מֹשֶׁה פִּירְקָן נִסְתַּלְּקוּ בָּנָיו אֶלְעָזָר יָשַׁב לִימִין מֹשֶׁה וְאִיתְּמַר לִשְׂמֹאל אַהֲרֹן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְעוֹלָם אַהֲרֹן לִימִין מֹשֶׁה חוֹזֵר נִכְנְסוּ זְקֵנִים וְשָׁנָה לָהֶן מֹשֶׁה פִּירְקָן נִסְתַּלְּקוּ זְקֵנִים נִכְנְסוּ כׇּל הָעָם וְשָׁנָה לָהֶן מֹשֶׁה פִּירְקָן נִמְצְאוּ בְּיַד אַהֲרֹן אַרְבָּעָה בְּיַד בָּנָיו שְׁלֹשָׁה וּבְיַד הַזְּקֵנִים שְׁנַיִם וּבְיַד כׇּל הָעָם אֶחָד. נִסְתַּלֵּק מֹשֶׁה וְשָׁנָה לָהֶן אַהֲרֹן פִּירְקוֹ נִסְתַּלֵּק אַהֲרֹן שָׁנוּ לָהֶן בָּנָיו פִּירְקָן נִסְתַּלְּקוּ בָּנָיו שָׁנוּ לָהֶן זְקֵנִים פִּירְקָן נִמְצָא בְּיַד הַכֹּל אַרְבָּעָה. מִכָּאן א״ראָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר חַיָּיב אָדָם לִשְׁנוֹת לְתַלְמִידוֹ אַרְבָּעָה פְּעָמִים וְקַל וָחוֹמֶר וּמָה אַהֲרֹן שֶׁלָּמַד מִפִּי מֹשֶׁה וּמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה כָּךְ הֶדְיוֹט מִפִּי הֶדְיוֹט עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר ^אמִנַּיִין שֶׁחַיָּיב אָדָם לִשְׁנוֹת לְתַלְמִידוֹ עַד שֶׁיִּלְמָדֶנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר {דברים ל״א:י״ט,כ״ב} וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִנַּיִין עַד שֶׁתְּהֵא סְדוּרָה בְּפִיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר שִׂימָהּ בְּפִיהֶם. וּמִנַּיִין שֶׁחַיָּיב לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנִים שֶׁנֶּאֱמַר {שמות כ״א:א׳} וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. וְלִיגְמְרוּ כּוּלְּהוּ מִמֹּשֶׁה כְּדֵי לַחֲלוֹק כָּבוֹד לְאַהֲרֹן וּבָנָיו וְכָבוֹד לַזְּקֵנִים. וְנֵיעוּל אַהֲרֹן וְנִיגְמַר מִמֹּשֶׁה וְלִיעַיְילוּ בָּנָיו וְלִיגְמְרוּ מֵאַהֲרֹן וְלִיעַיְילוּ זְקֵנִים וְלֵילְפוּ מִבָּנָיו וְלֵיזְלוּ וְלַיגְמְרִינְהוּ לְכוּלְּהוּ יִשְׂרָאֵל כֵּיוָן דְּמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה גָּמַר מִסְתַּיְּיעָא מִלְּתֵיהּ. אָמַר מָר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְעוֹלָם אַהֲרֹן לִימִין מֹשֶׁה חוֹזֵר כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא ^בשְׁלֹשָׁה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ הָרַב בָּאֶמְצַע וְגָדוֹל בִּימִינוֹ וְקָטָן בִּשְׂמֹאלוֹ לֵימָא רַבִּי יְהוּדָה הִיא וְלָא רַבָּנַן. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן מִשּׁוּם טִירְחָא דְאַהֲרֹן. רַבִּי פְּרִידָא הֲוָה לֵיהּ הָהוּא תַּלְמִידָא דַּהֲוָה תָּנֵי לֵיהּ אַרְבַּע מְאָה זִימְנֵי וְגָמַר יוֹמָא חַד בַּעְיוּהּ לְמִלְּתָא דְמִצְוָה תְּנָא לֵיהּ וְלָא גְּמַר. א״לאֲמַר לֵיהּ הָאִידָּנָא מַאי שְׁנָא א״לאֲמַר לֵיהּ מִדְּהָהִיא שַׁעְתָּא דא״לדַּאֲמַר לֵיהּ לְמָר אִיכָּא מִילְּתָא דְּמִצְוָה אַסְּחַאי לְדַעְתַּאי וְכׇל שַׁעְתָּא אָמֵינָא הַשְׁתָּא קָאֵי מָר הַשְׁתָּא קָאֵי מָר א״לאֲמַר לֵיהּ הַב דַּעְתָּיךְ וְאַתְנֵי לִיךְ הֲדַר תְּנָא לֵיהּ ד׳אַרְבַּע מְאָה זִימְנֵי [אַחֲרִינֵי]. נְפַקָא בַּת קָלָא וא״לוַאֲמַר לֵיהּ נִיחָא לָיךְ דְּלִיסְפּוֹ לָךְ ד׳אַרְבַּע מְאָה שְׁנֵי אוֹ דְּתִיזְכּוֹ אַתְּ וְדָרָךְ לְעָלְמָא דְּאָתֵי אָמַר דְּנִיזְכּוֹ אֲנָא וְדָרַיי לְעָלְמָא דְּאָתֵי אָמַר לָהֶן הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּנוּ לוֹ זוֹ וָזוֹ. אָמַר רַב חִסְדָּא אֵין תּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בְּסִימָנִין שֶׁנֶּאֱמַר שִׂימָהּ בְּפִיהֶם אַל תִּקְרֵי שִׂימָהּ אֶלָּא סַיְּמֶנָּהּ. שַׁמְעַהּ רַב תַּחְלִיפָא מִמַּעְרְבָא אֲזַל אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי אֲבָהוּ אֲמַר אַתּוּן מֵהָתָם מַתְנִיתוּ לַהּ אֲנַן מֵהָכָא מַתְנִינַן לַהּ {ירמיהו ל״א:כ׳} הַצִּיבִי לָךְ צִיּוּנִים שִׂימִי לָךְ וְגוֹ׳ עֲשׂוּ צִיּוּנִים לַתּוֹרָה וּמַאי מַשְׁמַע דְּהַאי צִיּוּן לִישָּׁנָא דְסִימָנָא הוּא דִּכְתִיב {יחזקאל ל״ט:ט״ו} וְרָאָה עֶצֶם אָדָם וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן. ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר מֵהָכָא {משלי ז׳:ד׳} אֱמוֹר לַחׇכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ וּמוֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא ^געֲשֵׂה מוֹדָעִים לַתּוֹרָה רָבָא אָמַר עֲשֵׂה מוֹעֲדִים לַתּוֹרָהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות תלמוד תורה ד׳:ד׳
טור יורה דעה רמ״ו:י׳
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ו:י׳

^ב רמב״ם הלכות תלמוד תורה ו׳:ה׳
טור יורה דעה רמ״ב:י״ז
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ב:י״ז

^ג טור אורח חיים קנ״ה:א׳
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ה:א׳

ערך צד צד – ^א(שבת קלו.) בריה דרב דימי איתיליד ליה ינוקא ובגו תלתין יומין שכיב יתיב קא מאכיל עליה א״ל אבוה צודנייתא קא בעית למיכל (מועד קטן כ) מר עוקבא שכיב ליה בר תמוה סבר למיתב עליה ז׳ ול׳ יום על אתא רב הונא אשכחיה אמר ליה צודנייתא קא בעית (עירובין נד: עבודה זרה יט.) מאי לא יחרך רמיה צידו לא יחיה ולא יאריך ימים צייד הרמאי כלומר תלמיד הלומד ברמיות שלומד ואינו חוזר ללימודו ורב ששת אמר צייד הרמאי יחרך כלומר האי לא יחרך בתמיה וכי לא יחרך כלומר ודאי יחרך ישתמר בידו שלומד ברמאות שאומר לרבו אינו רוצה ללמוד עוד ואינו עושה כן אלא שרוצה לחזור לתלמודו פירוש אחר לא יחרך רמיה צידו כלומר אם לא יחרוך כנפי העוף רמייה צידו יעופו ממנו כך דברי תורה אם לא יחזיק בהם בטוב יעופו ממנו לא יחיה ולא יאריך ימים (בויקרא רבה אמור אל הכהנים ולקחתם לכם) אתציד ההוא לסטאה ואיחבש (בכי ימוך אחיך) צדינון וחבש׳ בפילקי (ראש השנה כב) ואם צודה להן לוקחין בידם מקלות פירוש אורב להם אדם כמו אשר לא צדה ופוחדים ממנו לוקחין בידם מקלות (בויקרא רבה בריש ויהי ביום השמיני) וצדי לי מן נטוריא. ערך ציון ציון – ^ב(בריש שקלים) ומציינין על הקברות (מועד קטן ה.) פי׳ מלשון ובנה אצלו ציון כרם רבעי מציינין אותו בקוזזו׳ אדמה עיין בערך חרם (ברכות ח) אוהב ה׳ שערי ציון אוהב ה׳ שערום המצוינין בהלכה מכל בתי כנסיות ומדרשות (עירובין נד:) הציבי לך ציונין עשי ציונין לתורה מאי משמע דהאי ציון לישנא דסימנא הוא דכתיב וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון רבי אליעזר אמר מהכא ומודע לבינה תקרא וכו׳ (בפסקא ויהי ביום כלות משה) צב מציינות צב מטוכסות פי׳ מטוכסות מצויירות. ערך דע דע – ^ג(שבת ב: שבועות ב:): ידיעות הטומאה ב׳ טומאת קדש וטומאת מקדש שהן ד׳ קודש ומקדש. יציאות השבת ב׳ הוצאה דעני והוצאה דבענ הבית ד׳ הכנסה דעני והכנסה דבעל הבית. מראות נגעים ב׳ שאת ובהרת ד׳ שאת ותולדה בהרת ותולדה. תנן בהאי פירקא דעל הודע ולא הודע שעיר המשתלח מכפר ורמו עלה בני מערבא (כריתות כה) חייבי אשמות ודאין שעבר עליהן יום הכפורים חייבין להביא אחר יום הכפורים ומקשו והלא כיפר יום הכפורים ואוקמוה ההיא דכריתות במודר ביום הכפורים. (חולין ה) שב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו פי׳ כתיב אשר לא תעשינה בזדון שאם יודע לו אינו עושה אז אם חטא בשוגג חייב חטאת פרט למשומד שאינו חוטא בשוגג שאם חטא בשוגג ונודע לו ורצה להביא קרבן אין מקבלים ממנו לפי שבשעת שאכל בשוגג אם היה אדם מודיעו שחלב הוא לא היה נמנע מלאכול. (בבא מציעא יא) דעת אחרת מקנה אותן שאני פי׳ שאני בין מידעם דאתי ממילא למידי דקא איניש דאית ביה דעת וקא מקני ליה. גדולה דיעה שניתנה בין שתי אותיות של הקב״ה (ברכות לג). (סנהדרין צב. עירובין נד) ומודע לבינה תקרא רבא אמר עשה מודעין לתורה פירש מודעין סימנין מודעין קבע זמן לתלמוד דיעה קנית מה חסרת (בריש ויקרא רבה. ובילמדנו בריש אלה פקודי) כשנכנס אדריינוס למקדש והיה מחרף ומגדף ועליו אמר דודרבון כל העולמים העלה עליהן שאילו היו יכולים לקוץ ארזים לעשות סולמות לעלות לרקיע היו עולין שנאמר יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות: תשובה דרבי׳ גרשום ז״ל כל מודעי שמסר מודעא ואמר אנוס אני על מתנה זו שאני נותן ומודעי דמודעי שאמר לעדים מסרתי מודעא ונתגלה לו ועכשיו מוסרני לפניכם שבאונס אני מבטלה ולא ברצון ומודעי דנפקי מגו מודעי כי הא דאמר רב יהודה הא מתנתא טמירתא אף על פי דלא מגבי בה הויא מודעא לחברתה כיצד ראובן שהקנה אחת משדותיו לשמעון במתנה טמירתא דאמר לעדים זילו איטמרו הוי מודעא חזר ונתן שדה אחרת ללוי בסתם דלא אמר איטמרו ולא אמר כתבוה בשוקא או בברא אזלינן בתר אומדן דעתא ואמרינן כי היכי דלשמעון במתנה טמירתא ללוי נמי במתנה טמירתא גט ומתנה יכול לבטל בלא אונס וזהו אם בתן לאחד סתם וחזר ונתנה לאחר ואמר איטמרו הוויא שניה מודעא לראשונה ולא קנו שניהן. ערך קנטס קנטס – ^ד(עירובין נד) נתנו בראש הקנה או בראש הקנטס (סוכה ד:) נעץ ארבעה קונטסין (בפסיקתא ויהי ביום כלות) היה לו להביא ד׳ קונטסין למתוח עליהם את המשכן פי׳ קורות של עץ כגון עמודים הן ובלעז שמו קונט״ו ס״א קונדס (א״ב פי׳ בל״י ורומי עץ ארוך וראשו חד). ערך רכב רכב – ^ה(בריש כלים) למעלה מן המרכב מושב ששוה מגעו למשאו (כלים פכ״ג) מה בין מרכב למושב מרכב חלק מגעו ממשאו פי׳ שמשאו מטמא בגדים ומגעו אין מטמא בגדים ומושב לא חלק מגעו ממשאו פי׳ אלא אפי׳ מגעו מטמא בגדים והכי תניא בסיפרא והנושא אותם מה ת״ל שיכול אין לי שמטמא במשא אלא מרכב בלבד משכב ומושב מניין ודין הוא ומה אם מרכב שאין מגעו מטמא בגדים משאו מטמא בגדים משכב ומושב שמגעו מטמא בגדים אינו דין שיהא משאן מטמא בגדים ת״ל והנושא אותם לרבות המשכב והמושב וכדומה לו מי חטאת שחלק נמי מגען ממשאן שמי חטאת שאין בהן כדי הזייה מטמאין במגע ולא במשא כדמפרש ביומא ובנדה טומאה נמי חלק מגעה ממשאה ועשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים שהבהמה הטמאה הנוגע בה אינו מטמא בגדים והנושא מטמא בגדים זה פי׳ רבי ניסים ז״ל (פסחים ג.) בזכר קראו מרכב ובאשה קראו מושב פי׳ מרכב פיסוק רגלים ודרך גנאי באשה להזכירו אבל ברכיבת גמל וכיוצא בו שהוא משום פחד שמתירא שלא תפול אי אפשר שלא להזכיר רוכבת רכבת כתיב ואם תאמר לכתוב ישבת חסר ו׳ לא אשכחן ישבת חסר אלא למדרש או לרמוז שכל יושבת מלא יושבת בארץ עוץ יושבת תחת תומר לפיכך רכבת בלשון קצרה. (בבא בתרא יז.) שלשה מן השכב שהן ארבעה מן הרכב פירוש שכב רחים התחתון ויש בנין מכל סביבותיה טפח רכב העליונ׳ המורכבת עליה (עירובין נד) רוכבי אתונות אלו תלמידי חכמים שהולכין מעיר לעיר וכו׳ צחורות שעושין אותן כצהרים וכו׳. מרכיבין דקלים כל יום כבר פי׳ בערך נסן (בבא בתרא סב) לה אמרן אלא דאיכא עליה ריכבא דדיקלי והוי ט׳ קבין (בבא בתרא עג. שם קד) ריכבא דדיקלא מאי תיקו פירוש משימין אילן בתוך אילן פ״א דקלים רצופין.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א [פאנגען נאך שטעללען. טרויער מאהל.]

^ב [צייכען.]

^ג [וויססען. קעננען.]

^ד [שטאנגע.]

^ה [רייטען, פראפפען.]

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון